קרישיות יתר היא מצב רפואי שבו הדם בגוף נקרש מהר יותר יחסית למצב הנורמלי בגוף. מצב זה יכול להיגרם בעקבות מחלות שונות או מצבים שונים. הקרישיות נמדדת לפי זמן, כמה זמן לוקח לדם להיקרש, אם נחשף לחמצן.
כאשר הזמן התקין שבו נקרש הדם הוא בין 8 ל-12 דקות, אם הדם נקרש בפחות זמן מכך, זה נחשב למצב של קרישיות יתר.
אחד הגורמים הנפוצים לקרישיות יתר הוא עישון. העישון יכול להשפיע על הקרישיות בשתי צורות עיקריות. צורה אחת היא שעישון יכול לגרום לאדם להיקרש מהר יותר, ובעקבות כך להעלות את רמת הקרישיות בדם, בגלל שהעישון פוגע במידה מסוימת במערכת העצבים ובמערכת החיסונית, ופוגע ביכולתן לרפא את הדם במהירות. ולכן אדם נקרש מהר יותר בעקבות אי יכולתו להיות מסונן בצורה ראויה.
הצורה השנייה היא שבעישון ישנם חומרים כמו ניקוטין, שגורמים לזרימת דם מהירה יותר ולריכוזיות גבוהה יותר של הדם, מה שגורם לדם להיות סמיך יותר ובעקבות כך להיקרש מהר יותר.
מצב נוסף שיכול לגרום לקרישיות יתר בדם הוא מצב גנטי. לדוגמה, פגם גנטי שנקרא פקטור ליידן 5. מחלה גנטית זו גורמת לאדם להיקרש מהר יותר באופן טבעי, ואנשים הסובלים ממחלה הזאת נוטים לפתח קרישי דם בגוף בצורה רנדומלית, אפילו בלי גורמי סיכון אחרים, כגון עישון. בניגוד לעישון, שאותו אפשר להפסיק, המחלה הגנטית הזאת היא מולדת ונמשכת כל החיים. ולכן הטיפול הראוי במחלה גנטית כזאת הוא לקחת מדללי דם, כגון קומדין, למשך כל החיים.
קרישיות יתר בדם היא מסוכנת מאוד, והיא יכולה לגרום לתסביכים בריאותיים מסוכנים. מצבים המסוכנים שאליהם היא יכולה לגרום הם קריש בוורידים העמוקים של הגוף, שיכול לחסום את זרימת הדם לגפיים בגוף, או לבצע חסימה במערכת זרימת הדם לריאות, ללב או למוח, מה שמסכן מאוד את חייו של האדם.
כאשר ישנו מקרה של קריש דם בגוף הנובע מקרישיות יתר, הדבר הראשון שיש לעשות כטיפול בקריש זה הוא לקחת מדללי דם. וזאת על מנת למנוע סיבוכים נוספים של קריש הדם וגם כדי שהגוף יתחיל להמיס את קריש הדם.
תרופות ותיקות ונפוצות לטיפול בקרישי דם בגוף הן קומדין, שזה השם המסחרי שלו (השם האמיתי של התרופה הוא וורפרין), וגם תרופה שנקראת קלקסן, שנועדה להשלים את הקומדין. על מנת למנוע סיבוכים בנטילת התרופה, קומדין היא תרופה ותיקה, המשומשת ברפואה כבר 50–60 שנה, והיא נחשבת ליעילה מאוד. החיסרון היחיד שלה הוא שצריך לעקוב אחר רמות הקרישיות בדם, על מנת לוודא שהתרופה לא נצרכה יתרה על המידה וגרמה לדם להיות דליל מדי, מה שיסכן את החולה. בדיקה זאת לרמת הקרישיות בדם נקראת באנגלית INR.
ישנן גם תרופות חדשות יותר, שלא דורשות מהמטופל לבצע בדיקות דם בצורה שגרתית, כגון קסרלטו. אולם תרופות אלה הן עדיין חדשות יחסית, ויש הרבה שאומרים שיש להן תופעות לוואי חמורות מאוד, כמו פגיעה במערכת העצבים. ואת זה, כמובן, מכחישות חברות התרופות הגדולות, שכן יש להן אינטרסים כלכליים בשיווק תרופות אלו.
בנוסף לטיפול התרופתי שיש לבצע כאשר מתגלה קריש דם בגוף, ישנם טיפולים נוספים שאותם יש לעשות, על מנת לוודא שחסימת העורקים לא תחמיר ושלא יתרחש מצב נוסף של קריש בגוף. טיפולים אלה הם אורח חיים בריא, פעילות ספורטיבית ושמירה על התזונה של האדם.
חשוב מאוד לאכול נכון, על מנת לוודא שאדם מתפקד בצורה ראויה. כך, למשל, מומלץ מאוד להפחית את רמת הכולסטרול והשומן בגוף, מה שיכול לעזור במניעת הסתיידות העורקים ולמנוע חסימת עורקים נוספת, בנוסף לקרישיות בדם.
בנוסף לכך, מומלץ מאוד לצרוך הרבה מים, על מנת שאדם לא יהיה סמיך מדי ולא ייקרש מהר, ושהדם יהיה דליל. מומלץ גם להפחית את משקל הגוף ולשמור על משקל גוף תקין, וזאת על מנת לוודא שזרימת הדם היא אופטימלית. ככל שישנו יותר שומן בגוף, הדם מתקשה יותר לזרום. ובכלל, ככל שהגוף גדול יותר, הלב מתקשה להזרים דם בצורה טובה לכל חלקי הגוף.
לכן מומלץ גם לבצע פעילות גופנית בצורה שגרתית, וזאת לא רק כדי להפחית את משקל הגוף, אלא גם כדי לשפר את סיבולת לב-הריאה, מה שעוזר מאוד לזרימת הדם בגוף ולבריאות הדם.